תוכן עניינים
100 יחסים: מן, מעיין, מרובע, משה, מלבן, מחנה ישראל (מדבר סיני), מחנה ישראל (במדבר סיני), מחלוקת הלכתית, מחיצה (הלכה), מדידה, מוצאי שבת, מיל (הלכה), מיילדת, אמה (מידת אורך), אסמכתא (דרשה), אלכסון, אגם, אורח חיים, אושא, איסור דרבנן, נמל, נקודה (גאומטריה), נחל, נהר, סנהדרין, ספק (הלכה), ספינה, עדות (הלכה), עונג שבת, עירוב, עירוב תחומין, פאה (גאומטריה), פשתן, פיקדון (הלכה), פיקוח נפש, צלע (גאומטריה), קרקעית הים, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רשות הרבים (שבת), רב אחא (אמורא), רבי שמעון בר כרסנא, רבי יוחנן בן נורי, רועה, ריבוע, שמואל יוסף עגנון, שמות, שאילה, ... להרחיב מדד (50 יותר) »
- הלכות שבת
- מצוות לא תעשה
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
לִרְאוֹת תחום שבת ומן
מעיין
מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.
לִרְאוֹת תחום שבת ומעיין
מרובע
שישה מרובעים מרובע הוא מצולע בעל ארבע צלעות וארבע זוויות.
לִרְאוֹת תחום שבת ומרובע
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת תחום שבת ומשה
מלבן
מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.
לִרְאוֹת תחום שבת ומלבן
מחנה ישראל (מדבר סיני)
בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל מחנה היה המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה על פי אלוהים לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.
לִרְאוֹת תחום שבת ומחנה ישראל (מדבר סיני)
מחנה ישראל (במדבר סיני)
#הפניה מחנה ישראל (מדבר סיני).
לִרְאוֹת תחום שבת ומחנה ישראל (במדבר סיני)
מחלוקת הלכתית
#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.
לִרְאוֹת תחום שבת ומחלוקת הלכתית
מחיצה (הלכה)
בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.
לִרְאוֹת תחום שבת ומחיצה (הלכה)
מדידה
מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.
לִרְאוֹת תחום שבת ומדידה
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
לִרְאוֹת תחום שבת ומוצאי שבת
מיל (הלכה)
#הפניה מיל (יחידת מידה תלמודית).
לִרְאוֹת תחום שבת ומיל (הלכה)
מיילדת
אחות-מיילדת בודקת יולדת לפני ניתוח קיסרי מיילדת מטפלת בתינוקת לאחר הלידה מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת.
לִרְאוֹת תחום שבת ומיילדת
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
לִרְאוֹת תחום שבת ואמה (מידת אורך)
אסמכתא (דרשה)
אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.
לִרְאוֹת תחום שבת ואסמכתא (דרשה)
אלכסון
הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.
לִרְאוֹת תחום שבת ואלכסון
אגם
אגם בצרפת. אגם בלד בסלובניה אגם בקולומביה הבריטית אגמי פליטביצה בקרואטיה חוף אגם בישראל חוף בכנרת ליד טבריה אגמון הסופרלנד בראשון לציון. אֲגַם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.
לִרְאוֹת תחום שבת ואגם
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
לִרְאוֹת תחום שבת ואורח חיים
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
לִרְאוֹת תחום שבת ואושא
איסור דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
לִרְאוֹת תחום שבת ואיסור דרבנן
נמל
טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.
לִרְאוֹת תחום שבת ונמל
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
לִרְאוֹת תחום שבת ונקודה (גאומטריה)
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
לִרְאוֹת תחום שבת ונחל
נהר
נהר באירלנד סין גשר על נהר קולומביה נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.
לִרְאוֹת תחום שבת ונהר
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת תחום שבת וסנהדרין
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
לִרְאוֹת תחום שבת וספק (הלכה)
ספינה
#הפניה אונייה.
לִרְאוֹת תחום שבת וספינה
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
לִרְאוֹת תחום שבת ועדות (הלכה)
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
לִרְאוֹת תחום שבת ועונג שבת
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
לִרְאוֹת תחום שבת ועירוב
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
לִרְאוֹת תחום שבת ועירוב תחומין
פאה (גאומטריה)
בקובייה יש שש פאות, שכל אחת מהן היא ריבוע בגאומטריה פאה היא מצולע המגביל פאון מצדו האחד.
לִרְאוֹת תחום שבת ופאה (גאומטריה)
פשתן
שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.
לִרְאוֹת תחום שבת ופשתן
פיקדון (הלכה)
#הפניה דיני שומרים.
לִרְאוֹת תחום שבת ופיקדון (הלכה)
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
לִרְאוֹת תחום שבת ופיקוח נפש
צלע (גאומטריה)
בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.
לִרְאוֹת תחום שבת וצלע (גאומטריה)
קרקעית הים
מפה המראה את טופוגרפיית קרקעית הים. כמו בשטחי אדמה, גם בקרקעית הים ישנם עמקים, רכסים מישורים והרי געש פסיפי. קרקעית ימית רדודה מכוסה בצמחי ''Syringodium isoetifolium'' בראוניון.
לִרְאוֹת תחום שבת וקרקעית הים
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
לִרְאוֹת תחום שבת וקידוש החודש
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת תחום שבת ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת תחום שבת ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת תחום שבת ורא"ש
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
לִרְאוֹת תחום שבת ורשות הרבים (שבת)
רב אחא (אמורא)
רב אחא היה אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי.
לִרְאוֹת תחום שבת ורב אחא (אמורא)
רבי שמעון בר כרסנא
רבי שמעון (בר) כרסנא היה אמורא ארצישראלי בדור החמישי, המוזכר בתלמוד הירושלמי בלבד.
לִרְאוֹת תחום שבת ורבי שמעון בר כרסנא
רבי יוחנן בן נורי
רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.
לִרְאוֹת תחום שבת ורבי יוחנן בן נורי
רועה
#הפניה רועה צאן.
לִרְאוֹת תחום שבת ורועה
ריבוע
220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.
לִרְאוֹת תחום שבת וריבוע
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
לִרְאוֹת תחום שבת ושמואל יוסף עגנון
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
לִרְאוֹת תחום שבת ושמות
שאילה
#הפניה השאלה.
לִרְאוֹת תחום שבת ושאילה
שפרעם
מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.
לִרְאוֹת תחום שבת ושפרעם
שטח פתוח
פריחה וטבע לצד עתיקות. פארק האגם בראשון לציון (בחולות שליד הסופרלנד): האגם משמש נקודת מנוחה, הזנה והתרעננות למיני ציפורים וחרקים רבים, ובחורף ובאביב מאופיין בפריחה רבה (בתמונה: פריחת חרצית עטורה).
לִרְאוֹת תחום שבת ושטח פתוח
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת תחום שבת ושבת
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
לִרְאוֹת תחום שבת ושבטי ישראל
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
לִרְאוֹת תחום שבת ושותפות (משפט עברי)
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת תחום שבת ושולחן ערוך
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת תחום שבת ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת תחום שבת ותלמוד ירושלמי
תבשיל
#הפניה בישול.
לִרְאוֹת תחום שבת ותבשיל
תבלין
תבלינים למכירה חנות תבלינים בבית לחם הגלילית תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה.
לִרְאוֹת תחום שבת ותבלין
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת תחום שבת ותורה
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת תחום שבת ולימוד תורה
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
לִרְאוֹת תחום שבת וליל שבת
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
לִרְאוֹת תחום שבת וזווית
חמר גמל
בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.
לִרְאוֹת תחום שבת וחמר גמל
חצר (הלכה)
בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.
לִרְאוֹת תחום שבת וחצר (הלכה)
חבל
חבל עבה חבל הוא אביזר ארוך וגמיש העשוי מסיבים ומשמש למטרות רבות.
לִרְאוֹת תחום שבת וחבל
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
לִרְאוֹת תחום שבת וחומה
באר מים
ההבדל בין באר לבור - מקור המים באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.
לִרְאוֹת תחום שבת ובאר מים
בהמה
#הפניה ביות בעלי חיים.
לִרְאוֹת תחום שבת ובהמה
בור מים
שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.
לִרְאוֹת תחום שבת ובור מים
בין שתי ערים (עגנון)
בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת תחום שבת ובין שתי ערים (עגנון)
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
לִרְאוֹת תחום שבת ובין השמשות (יהדות)
בית מגורים
בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.
לִרְאוֹת תחום שבת ובית מגורים
בית סאתיים
#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#מידות שטח.
לִרְאוֹת תחום שבת ובית סאתיים
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
לִרְאוֹת תחום שבת ובית שימוש
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
לִרְאוֹת תחום שבת וביתא ישראל
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
לִרְאוֹת תחום שבת וביטול ברוב
גשם
גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.
לִרְאוֹת תחום שבת וגשם
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
לִרְאוֹת תחום שבת וגזירת חכמים
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
לִרְאוֹת תחום שבת ודאורייתא
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
לִרְאוֹת תחום שבת ודרבנן
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
לִרְאוֹת תחום שבת ודבר שיש לו מתירין
הפקר
שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.
לִרְאוֹת תחום שבת והפקר
השאלה
270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.
לִרְאוֹת תחום שבת והשאלה
הלל גרשוני
הלל גרשוני (נולד ב-18 בנובמבר 1981) הוא סופר, בעל תואר דוקטור בחקר התלמוד, עורך, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
לִרְאוֹת תחום שבת והלל גרשוני
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת תחום שבת והלכה
הבלעת תחומין
הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.
לִרְאוֹת תחום שבת והבלעת תחומין
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
לִרְאוֹת תחום שבת והוצאה מרשות לרשות
כניסת שבת
מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.
לִרְאוֹת תחום שבת וכניסת שבת
כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.
לִרְאוֹת תחום שבת וכרמלית (שבת)
כל העיר כולה כארבע אמות
כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.
לִרְאוֹת תחום שבת וכל העיר כולה כארבע אמות
כבוד הבריות
כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.
לִרְאוֹת תחום שבת וכבוד הבריות
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
לִרְאוֹת תחום שבת וי"ל פרץ
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
לִרְאוֹת תחום שבת וישר
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת תחום שבת ויהדות קראית
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת תחום שבת ויהודים
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
לִרְאוֹת תחום שבת ויום שישי
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת תחום שבת ויום טוב
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת תחום שבת ויום הכיפורים
ראה גם
הלכות שבת
- חשמל בשבת
- יד סולדת בו
- ל"ט אבות מלאכה
- מוקצה
- מיל (יחידת מידה תלמודית)
- מלאכת הוצאה מרשות לרשות
- מלאכת מבשל
- מסכת שבת
- נרות שבת ויום טוב
- עירוב
- עירוב תחומין
- פלטת שבת
- שבות
- תחום שבת
מצוות לא תעשה
- אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
- איסור אכילת חלב
- איסור חדש
- איסור לשון הרע
- איסור ערלה
- איסור ריבית בדת
- בל תשחית
- בשר בחלב
- גיד הנשה
- גנבת דעת
- השחתת הזקן
- חילול השם
- חמץ
- טומאת כהנים
- טרפה
- כלאיים
- ל"ט אבות מלאכה
- לא תנאף
- להט"ב ויהדות
- לפני עיוור לא תיתן מכשול
- מלאכת הוצאה מרשות לרשות
- מסית
- מסכת דמאי
- מסכת כלאיים
- מסכת פסחים
- מסכת שבת
- נביא שקר
- נישואי תערובת ביהדות
- עבודה זרה
- עדות שקר
- פאות
- צער בעלי חיים (יהדות)
- שבועת שווא ושבועת שקר
- שבע מצוות בני נח
- שעטנז
- תחום שבת